פיגמליון כמודל העצמה עצמית
מה הקשר בין רווק תל אביבי הולל לפסל רב-אמן קפריסאי?
ואיך שניהם קשורים להעצמה עצמית?
ובכן לפני שאענה על זה אבקש מכם להיזכר במשהו שרציתם מאוד בעבר ומה עשיתם בשביל להשיג אותו. יש?…
ובכן, אצל חלקכם אולי זו היתה נחישות והתמדה עד שהשגתם אותו, אצל חלקכם אולי זה דווקא כשהרפיתם ופתאום זה הגיע, ואני רוצה לקחת אתכם לדרך שלישית מעניינת ו.. עובדת – הדמיון.
אני הוא אותו רווק תל אביבי שלא מצא זוגיות במשך שנים רבות (מידי) עד שבאמת נגמרו לי הרעיונות מאיפה למצוא את האחת שלי. ומי הוא אותו פסל רב-אמן קפריסאי? אז הנה תקציר על סיפור פיגמליון –
פיגמליון וגלטיאה
בקפריסין העתיקה חי פסל מוכשר בשם פיגמליון. שלא מצא לו אהבה, אף אישה שפגש ברחבי האי לא היתה ראויה לאהבתו.
במקום להתפשר, פיגמליון החליט לברוא את האישה המושלמת בידיו שלו בצורת פסל. במשך חודשים ארוכים הוא עמל על חתיכת שנהב יקרה, כל יום הוסיף פרט נוסף, עידן קו, החליק עור. הוא לא רק פיסל גוף – הוא יצר נשמה. כל תנועת היד שלו הייתה מונעת מאהבה אינסופית לדמות המתהווה.
כשהפסל הושלם, הוא היה כל כך מושלם עד שנראה כמו אישה אמיתית שנרדמה. עור חלק כמשי, שיער מתולתל, עיניים שנראו כאילו עומדות להתעורר. פיגמליון קרא לה גלטיאה – "הלבנה כחלב".
ובנקודה הזו פיגמליון הלך צעד אחד קדימה… הוא התחיל לחיות עם הפסל כאילו הוא אישה אמיתית, הביא לה מתנות, תכשיטים, פרחים, ציפורים קטנות. הלביש אותה בבגדים יקרים, שם לה כרים רכים מתחת לראש. בערבים הוא ישב לידה ושוחח איתה, סיפר לה על יומו, על חלומותיו.
בפסטיבל אפרודיטה, אלת האהבה והיופי, פיגמליון הלך למקדש ובמקום להתפלל על אישה רגילה, הוא ביקש משהו שנראה בלתי אפשרי: "אלה אפרודיטה, אם יש לך את הכוח לתת כל מתנה, תן לי אישה כמו הפסל שלי."
אפרודיטה, שהתרגשה מעוצמת האהבה הטהורה של פיגמליון, החליטה להגשים את בקשתו. כשפיגמליון חזר הביתה, הוא ניגש לגלטיאה כמו בכל ערב. אבל הפעם, כשהוא נגע בה, השנהב התחמם. כשהוא נשק לשפתיה הקרות, הן התמלאו חמימות. העיניים נפקחו לאט, הלב התחיל לפעום, והנשימה החלה לזרום.
גלטיאה התעוררה לחיים ופקחה עיניים על האיש שיצר אותה ואהב אותה עוד לפני שהייתה קיימת. האהבה הראשונה שלה הייתה כלפי יוצרה, כמו שהאהבה הראשונה שלו הייתה כלפיה.
על הקשר בין דמיון להעצמה עצמית
סיפור פיגמליון מלמד משהו עמוק על כוח הרצון האנושי, הכח של להאמין עד הסוף ברמה של לדמיין בפרטי פרטים את מה שאנחנו רוצים, להקדיש לזה זמן ומחשבה וגם לעשות פעולות פיסיות שיכולות להאדיר את הדמיון שלנו.
בתקופה שבה חייתי כרווק תל אביבי אמנם לא בניתי לי פסל אבל עשיתי משהו דיי דומה מעולמו של פיגמליון…
מה לא ניסיתי בשביל למצוא זוגיות?.. הלכתי למסיבות , לסדנאות, נרשמתי לחוגים – תאטרון, ריקוד, כתיבה, הכל בשביל להכיר אותה, אבל היא לא באה.
ואז ביאושי, הלכתי, כמו אותו פיגמליון, לדמיון. יצרתי אהובה דמיונית , שירי קראתי לה, וכתבתי לה מכתבי אהבה, כל יום. כל יום.
(טוב שלא סיפרתי את זה בזמנו לאף אחד כי עוד היו מאשפזים אותי..)
אבל אני עוצר רגע את הסיפור. שלי (עוד אחזור אליו) ואני רוצה להרחיב עוד קצת בנושא הדמיון בהיסטוריה האנושית.
יצירת מציאות: מהמיתוס למעשה
מאז ומתמיד האמין האדם בכוחו של הרצון והדמיון לעצב את המציאות. הסיפור של פיגמליון וגלטיאה מהמיתולוגיה היוונית הוא אמנם רק מיתוס, אבל האם יש בו גרעין של אמת על כוח הרצון האנושי?
ההיסטוריה מלאה בדוגמאות מרתקות של אנשים שיצרו מציאות חדשה מתוך חזון או רעיון שנראה בלתי אפשרי –
לאונרדו דה וינצ'י צייר מכונות טיסה מאות שנים לפני שהמטוס הומצא. הוא לא רק חלם – הוא תיכנן, חקר ובדק את העקרונות האווירודינמיים. החזון שלו השפיע על דורות של ממציאים שבסופו של דבר הגשימו את חלום הטיסה.
וולט דיסני יצר אימפריה שלמה מדמיון טהור. הוא לא רק המציא דמויות אנימציה – הוא בנה עולמות שלמים, פארקי שעשועים, ותרבות פופ שמשפיעה על מיליארדי אנשים עד היום. "אם אתה יכול לחלום על זה, אתה יכול לעשות את זה", אמר דיסני, ומילותיו הפכו למנטרה לדורות של יוצרים.
ניקולה טסלה חזה עולם של תקשורת אלחוטית וחשמל זמין לכולם. אנשים צחקו על החזונות שלו, אבל היום אנו חיים בדיוק בעולם שהוא דמיין – עם Wi-Fi, סמארטפונים, ורכבים חשמליים.
המדע מאחורי יצירת המציאות
- המחקר המודרני בפסיכולוגיה מדבר על בסיס מדעי לרעיון של "יצירת מציאות".
למשל הדמיה מנטלית (Mental Visualization) הוכחה כיעילה בשיפור ביצועים בספורט, בלימודים ובקריירה. ספורטאים מובילים משתמשים בטכניקה זו כדי לתרגל מהלכים ולשפר ביצועים. - 'אפקט פיגמליון' בפסיכולוגיה מראה שציפיות חיוביות באמת משפיעות על תוצאות. כשמורים מאמינים ביכולות של תלמידים, הביצועים של התלמידים משתפרים. זה קורה גם במקומות עבודה, במשפחות ובמערכות יחסים.
- נוירופלסטיות היא היכולת של המוח להשתנות ולהתפתח – מוכיחה שחשיבה וחזרה מנטלית באמת משנות את המבנה הפיזי של המוח. כשאנחנו חוזרים על רעיון או פעולה בדמיון, המוח יוצר מסלולים עצביים חדשים שמקלים על ביצוע בפועל.
בחזרה לסיפור שלי
אז נחזור למכתבים שכתבתי לשירי, בכל בוקר מצאתי את עצמי יושב עם מחברת המכתבים וכותב ומפנטז ונותן לשירי הדמיונית את אהבתי. כתבתי לה איך עוד חודש אנחנו נפגשים ושאני מחכה כבר ללטף לה את השיער ולומר כמה שהוא נעים ואז היא תצחק, וכתבתי לה איך שהכחול שלה בעיניים והמבט הממיס שלה גורם לי להסמיק, וכמה שאני אוהב את איך שאנחנו מרגישים זו את זה גם כשאנחנו רחוקים. כך הפלגתי במחוזות הדמיון בכתיבה, רק ביני לבינה, מבלי שאני יודע מי היא ואיך היא נראית.
כתבתי וכתבתי אבל… שום שירי לא הגיעה..
ואז החלטתי להרפות, הפסקתי עם המכתבים. כי לפעמים צריך גם לדעת להרפות.
וחודשיים אחרי שהפסקתי עם המכתבים, וזה סיפור אמיתי, פגשתי אותה! את זו שהפכה להיות אשתי. אמנם קוראים לה ליעד, אבל זה מפריע לי…
עקרונות מעשיים להעצמה עצמית ויצירת מציאות
אז מה יכול לעזור לנו ליצור מציאות בחיים שלנו דרך הדמיון?
בהירות החזון
- בדיוק כמו שפיגמליון ראה את גלטיאה בפרטי פרטים, יש לדמיין את המטרה שלנו בצורה ברורה וקונקרטית. לא מספיק לרצות "להצליח" – צריך לדמיין בדיוק איך נראית ההצלחה. (או כל מטרה אחרת)
התמדה
- חזון ללא פעולה נשאר חלום. פיגמליון לא רק חלם על גלטיאה – הוא עבד חודשים על פיסול הפסל.
- כל חזון/חלום או מטרה דורשים תכנית פעולה קונקרטית וביצוע יומיומי.
- בעיקר ההתמדה חשובה מול המכשולים שיבואו בדרך. דיסני פשט את הרגל פעמיים לפני שהקים את האימפריה שלו, טסלה נחשב לחולם מטורף וגם אילון מאסק שהקים את האמפריה שלו על שמו של אותו טסלה גם כן היה קרוב לפשיטת רגל כמה פעמים עד שהצליח בענק.
סביבה תומכת
- הקף את עצמך באנשים שמאמינים בחזון שלך או לפחות לא מעכבים אותו.
- וההיפך – הפסק להיות בקשר עם כאלו שמדכאים אותך
להיות יצירתי
- היצירתיות עוזרת לנו לחשוב מחוץ לקופסא ואז אנחנו מתנהגים גם אחרת, אנרגטיים יותר. לכתוב מכתבים לשירי דמיונית היה משהו יצירתי שעשיתי ובאותה תקופה באמת שהייתי ב'היי' כזה, כאילו כל יום אני הולך לפגוש את אהובתי.
סיכום – דמיון ככלי העצמה עצמית
אפשר לדמיין בכל תחום בחיים – בקריירה, בזוגיות, בבריאות. וכמובן שאפשר (ורצוי) לא רק לדמיין אלא גם לעשות פעולות אופרטיביות.
כי יצירת מציאות אינה קסם אלא שילוב של חזון ברור, אמונה, פעולה עקבית והתמדה. הסיפור של פיגמליון מלמד אותנו שכשאנחנו באמת מאמינים במשהו ומוכנים לפעול למענו, אנחנו יכולים להביא לחיים דברים שפעם נראו בלתי אפשריים.
המפתח הוא לשלב בין כוח הדמיון לבין פעולה מעשית, תוך שמירה על קשר למציאות ונכונות ללמוד ולהסתגל. כך נוכל ליצור את המציאות שאנחנו רוצים לחיות בה, בכל תחום בחיים.
שאלות ותשובות נפוצות:
האם יצירת מציאות באמת עובדת או שזה בעיקר "חשיבה חיובית"?
יצירת מציאות עובדת כשהיא משלבת חזון ברור עם פעולה קונקרטית. זה לא רק חשיבה חיובית אלא תהליך מובנה שכולל תכנון, ביצוע והתמדה. המחקר בפסיכולוגיה ובנוירומדע מאשר שהדמיה מנטלית ואמונה משפיעות על התנהגות ותוצאות.
איך יודעים מה אפשרי ומה לא כשמדמיינים מטרות?
המטרות צריכות להיות מאתגרות אבל בתחום האפשרי. שאל את עצמך: האם יש אנשים אחרים שכבר השיגו משהו דומה? האם יש לי את הכישורים הבסיסיים או האפשרות לפתח אותם? האם אני מוכן להשקיע את הזמן והמאמץ הנדרשים?
ולאמיצים שביננו… לא להתייחס למה אפשרי ומה לא אפשרי – פשוט ללכת עד הסוף על מה שאנחנו רוצים, גם (ואולי בעיקר) אם אף אחד לא עשה את זה לפנינו.
כמה זמן לוקח לראות תוצאות ביצירת מציאות?
יצירת המציאות בדמיון גורמת לשינוי בתת מודע שלנו ומשום כך גורמת לשינויים קטנים בהתנהגות ובגישה שלנו, גם כשאנחנו לא תמיד מודעים לכך. לכן משך הזמן מאוד תלוי בנו ובגודל הרצון שלנו, ובעקביות ובהתמדה שלנו.
מה עושים כשזה לא מצליח? איך מתמודדים עם כישלונות בדרך?
כמובן שכישלונות הם חלק טבעי מהתהליך. והחכמה לראות אותם כמקור ללמידה ולא כסיבה לוותר. מה שטוב בכישלונות הוא שהם גורמים לנו להבין עד כמה באמת חשוב לנו מה שאנחנו מבקשים. כי כשה"למה" שלנו מספיק חזק אנחנו יכולים לעבור כל "איך". התמדה היא המפתח.
איך שומרים על מוטיבציה לאורך זמן?
חלקו את המטרה הגדולה למטרות קטנות יותר ותחגגו הישגים קטנים. הקיפו את עצמכם באנשים תומכים. חזרו על החזון שלכם באופן קבוע ותזכירו לעצמכם למה הוא חשוב לכם. עדכנו את הדמיון שלכם ככל שאתם מתקדמים.
האם יצירת מציאות יכולה להזיק במקרים מסוימים?
ובכן… כן… אם זה הופך לתחליף לפעולה או גורם להתנתקות מהמציאות… אז שמרו על עצמכם כן?… תקפידו לעשות גם פעולות אופרטיביות בעולם הפיסי, קבלו פידבק מהסביבה ותהיו גמישים בדמיון וגם בפעולות הפיסיות שאתם עושים.