ג'אסט דו איט – כלים לחיים של העזה

When you have to shoot, shoot, don’t talk

בסרט "הטוב הרע והמכוער" (1966) ישנה הסצנה המוכרת שבה מתגנב אחד הגנגסטרים לחדר האמבטיה של טוקו ("המכוער", אלי וולך), תופס אותו יושב באמבט מלא קצף, שולף אליו את האקדח ואומר:  "חיפשתי אותך במשך שמונה חודשים. בכל פעם שהחזקתי אקדח בידי הימנית חשבתי עליך…  ועכשיו אני תופס אותך בסיטואציה שהכי מתאימה לי…"  ובעודו מכוון את האקדח ומתענג על הרגע המתקרב שבו הוא יחסל את האויב שלו השוכב באמבט, נשמעת ירייה.. אולם זה הגיבור שלנו שירה, היה לו אקדח טעון בתוך האמבט. וכך אחרי 4-5 יריות הגנגסטר התמוטט על הרצפה, וגיבורנו ניגש אליו ואומר בחיוך:  "כשאתה רוצה לירות , פשוט תירה!  אל תדבר…"

איפה ההתמהמהות הזו תופסת אתכם בחיים שלכם?..   אני יכול להעיד על עצמי שהרבה פעמים בחיי דיברתי על…  תכננתי ש…. רציתי נורא….  אבל לא עשיתי. נמנעתי. במסגרת הכלים לחיים שפיתחתי לעצמי אז הרי שבנושא העזה ו"קפיצה למים", הסצנה הזו מ"הטוב הרע והמכוער" נצרבה אצלי במיוחד, וטוב שכך, כי היא הצליחה לדרבן אותי בחלק מהמקרים שבהם תפסתי את עצמי שוב מתמהמה ומוותר לעצמי.

לעומת זאת בימים שבהם כן הייתי נחוש, זה קרה לפעמים בזכות מוטיבציה פנימית שלי ולפעמים בעזרתם של אנשים טובים שעזרו לי להעז, כפי שמבטא ברגישות השיר של המשורר הצרפתי גיום אפולינר –

"  'בואו אל הסף' הוא אמר.
'אנחנו מפחדים' הם אמרו…
'בואו אל הסף' הוא אמר.
הם באו,
הוא דחף אותם…
…והם עפו.  "

בחיי עברתי לא מעט נקודות של "סף", שמחלקם קפצתי, מחלקם פחדתי ונמנעתי ומחלקם קפצתי אחרי שדחפו אותי – ואז גיליתי שאני עף…
אחד הערכים המובילים אותי בחיי היא אותה קפיצה מהסף, ('לקפוץ למים' חלק מהאנשים מכנים זאת), גם כאשר אני לא ממש מוכן.
כי כשקופצים מצוקים – אלוהים מצמיח לנו כנפיים.

והאמת היא שמאז בכל כמה שנים אני מביא את עצמי לאיזשהו סף ומנסה לקפוץ ממנו, לפעמים אפילו מצליח, ויודע שהדרך הזו של להעז היא דרך שכולנו צריכים לחיות לפיה, לפעמים אנחנו צריכים "דחיפה" קטנה מאחרים על מנת להעז ולפעמים אנחנו נהיה אלו שנדחוף את האהובים שלנו, ניתן להם את המילה הנכונה ברגע הנכון כדי שהם יעזו ויעופו לעבר ההגשמה שלהם.

"פוט דה בול אין דה סל…" (הגשש החיוור)

במערכון המפורסם של הגשש משנות השבעים, נשרק'ה היה חסר מוטיבציה לחלוטין ומה שהניע אותו היה רק אבא שלו, שהכריח אותו להתאמן בכדורסל כל היום, ולא פלא שהוא לא התקדם ונשאר שחקן כדורסל בלתי מוצלח בעליל.
אולם אם אתה רוצה משהו בעצמך מתוך מוטיבציה פנימית, רוצה באמת ובתמים – אם זה ראיון עבודה או מצגת עסקית, או לעמוד מול קהל, או לפתוח עסק חדש ואתה חדור מוטיבציה, מתאמן לעשות אבל (לפעמים) אתה ממתין ל"רגע המתאים", דוחה את הרגע הזה עד שתהיה "פיקס", לא רוצה לטעות, רוצה להתחיל פרפקט, אז…  תדע שאף פעם לא תהיה פיקס בהתחלה. זה בלתי אפשרי, זה אפילו נגד הטבע!   והבעיה שהרצון הזה שלנו להיות "פיקס" על ההתחלה עלול לגרור להימנעות ולחוסר עשיה.
אז הפתרון הוא, כשאתה רוצה מאוד לעשות משהו – פשוט תעשה! תעז, תנסה, תחטיא הרבה, אבל בסוף תקלע!

רוקי נגד קריד

ב"רוקי" (1976), רוקי בלבואה (סילבסטר סטאלון), הוא מתאגרף ברמה נמוכה מפילדלפיה שמקבל הזדמנות חד פעמית בחיים – להתמודד מול אפולו קריד, אלוף העולם במשקל כבד.
כשרוקי מקבל את ההצעה להילחם, אז במקום להתמהמה או לחכות שיהיה מוכן יותר, הוא אומר מיד "כן" ומתחיל בשינוי דרסטי בחייו. כולנו זוכרים את סצנת האימונים המפורסמת שבה רוקי קם בשעה 4 לפנות בוקר ורץ ברחובות פילדלפיה, מטפס על המדרגות המפורסמות של מוזיאון פילדלפיה לאמנות, מתאמן במכות על בשר קפוא בבית המטבחיים ועובד בלי הפסקה על הכושר הגופני שלו.

רוקי לא מחכה ל"תנאים מושלמים" – הוא מתאמן בציוד מאולתר, בתנאים קשים, ללא משאבים של האלוף המקצועי. הוא פועל עם מה שיש לו. כשהמסר הוא שכשמגיעה הזדמנות אתה לא צריך להיות "מוכן" לחלוטין כדי להתחיל לפעול. רוקי גם לא היה האדם המתאים ביותר לאתגר, אבל הוא היה זה שפעל מיד ובנחישות. הוא לא חיכה להיות מתאים, הוא פשוט קפץ למים.

"Do or do not. There is no try"

בסרט "האימפריה מכה שנית", לוק סקייווקר מגיע לכוכב הביצה דאגובה כדי להתאמן וללמוד כמה כלים לחיים אצל מאסטר ג'דיי יודה. לוק נוחת בדאגובה עם המטוס החללי שלו (ה-X-wing). בזמן הנחיתה, המטוס שקע חלקית בתוך הביצה הבוצית. במהלך האימונים, יודה רוצה ללמד את לוק שיעור חשוב על כוח הג'דיי ועל אמונה. הוא מבקש מלוק להשתמש בכוחות הג'דיי כדי להרים את המטוס שלו מהביצה.
לוק מסתכל על המטוס הגדול והכבד ואומר ליודה בחוסר ביטחון: "אני אנסה".
כאן יודה אומר את המשפט המפורסם: "עשה או אל תעשה. אין לנסות."
לוק מנסה אמנם להרים אבל מצליח רק מעט לפני שהמטוס נופל בחזרה לביצה ואז מתייאש ואומר שזה בלתי אפשרי.
ואז יודה, למרות היותו קטן וזקן, מדגים את כוחו – הוא מתרכז, מרים את ידו, ובאמצעות כוח הג'דיי מצליח להרים את המטוס מהביצה ולהניח אותו על קרקע יבשה.
לוק מביט בהשתאות ואומר: "אני לא מאמין".
יודה משיב: "זו הסיבה שנכשלת."

כי למעשה האמירה "אני אנסה" כבר מכילה בתוכה ספק וחוסר אמונה עצמית. כשאתה באמת מחויב למשימה, אתה פשוט עושה אותה בלי לתת מקום לספק. המכשול האמיתי אינו המשקל הפיזי של המטוס, אלא המגבלות המנטליות שלוק שם על עצמו.

אז אוקי, אתם כבר מבינים את מה שאני בעצם מנסה להגיד לכם, מכל מיני כיוונים – Just do it!

כלים לחיים – להעז כדי להצליח

"פשוט עשה זאת" של חברת נייקי הוא אולי הסלוגן הידוע ביותר בעולם.  מעטים יודעים שמקור הביטוי הזה בכלל לא קשור לספורט אלא למילותיו האחרונות של פושע אמריקאי בשם גארי גילמור שזה מה שענה כשנשאל רגע לפני הוצאתו להורג…  מממ…  קצת מעורר חלחלה האמת, רק שקופירייטר יצירתי בשם דן וידן השתמש בביטוי הזה ליציאת הסלוגן האלמותי "Just Do It" שמזוהה אצלנו יותר מכל כמייצג את הרוח הספורטיבית ואת האופי הזה של כל ספורטאי מצליח – להעז כדי להצליח.

אפשר למצוא עוד סצנות כאלו מסרטים מעוררי השראה שנותנים כלים לחיים של עשייה ושל העזה. השתדלתי להביא חלק מהם, וזו גם הדרך שלי לדרבן את עצמי לעשייה, להזכר באותן סצנות, ואני מקווה שכמו שזה עוזר לי זה גם ייתן דירבון מסוים גם לך ברגעים אלו ממש.
בא לך להפסיק לגלול בין האתרים השונים ולהעביר את הזמן והתחיל את המשימה שהצבת לעצמך? Just do it!